אמצעי מניעה לנשים נחלקים לשיטות הורמונליות ולהתקנים תוך־רחמיים.
הם מציעים יעילות גבוהה, אך נבדלים באופן הפעולה, בנוחות השימוש
ובתופעות הלוואי.
אמצעי מניעה הורמונליים מערכתיים
אמצעי מניעה הורמונליים מערכתיים כוללים גלולות – משולבות או
פרוגסטרון בלבד, מדבקות וטבעת וגינלית, כמו נובהרינג.
יתרונות:
יעילות גבוהה מאוד, מעל 99%, הסדרת המחזור, הפחתת כאבי וסת
ותסמונת קדם־וסתית
(PMS).
חסרונות:
דורשים הקפדה יומיומית או שבועית ועלולים לגרום לתופעות לוואי כגון
בחילות, רגישות בשדיים, שינויים במצב הרוח, כאבי ראש וירידה בחשק
המיני. תופעת לוואי נדירה ביותר היא קריש דם ותסחיף ריאתי.
אמצעי מניעה אלו אינם מומלצים לנשים מעשנות מעל גיל 35, לנשים
הסובלות ממיגרנה או לנשים הנמצאות בסיכון גבוה לקרישיות.
התקנים תוך־רחמיים
התקנים תוך־רחמיים הם אמצעי מניעה ארוכי טווח והפיכים, הממוקמים
ברחם על ידי רופא. ההתקנים מחולקים להתקנים הורמונליים ולהתקני
נחושת.
התקן הורמונלי
התקן הורמונלי, כמו מירנה או קיילינה, הוא אמצעי בטוח מאוד למניעת
היריון. ההתקן משחרר פרוגסטרון לחלל הרחם ומונע היריון באמצעות
יצירת רירית רחם שאינה מאפשרת השרשה ויצירת ריר בצוואר הרחם
המונע כניסה של תאי זרע לחלל הרחם.
יתרונות:
יעיל למשך 5 עד 8 שנים ומפחית משמעותית את הדימום ואת הכאבים
הווסתיים, לעיתים עד להפסקת המחזור לחלוטין.
חסרונות:
הליך ההחדרה עלול להיות כרוך באי־נוחות, ובתקופה הראשונה ייתכנו
דימומים לא סדירים או הכתמות.
התקן נחושת – התקן לא הורמונלי
התקן נחושת עשוי פלסטיק וחוט נחושת ופועל באמצעות יצירת סביבה
דלקתית מקומית שאינה מאפשרת השרשת היריון.
יתרונות:
פתרון לטווח ארוך, היעיל למשך 5 עד 10 שנים. ההתקן אינו מכיל
הורמונים ולכן אינו משנה את המערך ההורמונלי הטבעי.
חסרונות:
עלול להגביר את כמות הדימום הווסתי ואת עוצמת ההתכווצויות במהלך
הווסת.
הסיכונים הקשורים להתקן כוללים פליטה של ההתקן, או במקרים נדירים
ביותר חדירה של ההתקן דרך הרחם לחלל הבטן וצורך להוציאו באמצעות
לפרוסקופיה.
התקנת התקן תוך־רחמי
לאחר בדיקה גינקולוגית הכוללת בדיקת אולטרסאונד, מוחדר ספקולום
– מפשק – לנרתיק. לאחר חיטוי צוואר הרחם מוחדר ההתקן דרך צוואר
הרחם לחלל הרחם. בדיקת אולטרסאונד מוודאת שההתקן נמצא במקומו.
החדרת ההתקן כרוכה באי־נוחות או בכאב, ולעיתים לאחר ההחדרה מופיעים
כאבים הדומים לכאבי מחזור למשך זמן קצר.
האם התקן תוך־רחמי
(IUD)
מתאים גם לנשים צעירות שעדיין לא ילדו?
בהחלט כן. בעבר הייתה סברה מיושנת שהתקנים מתאימים רק
לנשים לאחר לידות, אך קווי ההנחיה הרפואיים המודרניים
בארץ ובעולם, כולל
ACOG,
קובעים כי התקן תוך־רחמי, הורמונלי או נחושת, בטוח ויעיל
מאוד גם לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו.
כיום קיימים בשוק התקנים קטנים יותר, כמו ג'נס או קיילנה,
המותאמים במיוחד לנשים בעלות רחם קטן יותר.
מה ההבדל בין גלולה משולבת לגלולת פרוגסטרון בלבד
– מיני־גלולה?
הגלולה המשולבת מכילה שני הורמונים – אסטרוגן ופרוגסטרון –
והיא מונעת את הביוץ.
גלולת פרוגסטרון בלבד, כמו סרזט או מיקרונור, אינה מכילה
אסטרוגן. היא מתאימה במיוחד לנשים מניקות, מכיוון שאסטרוגן
עלול לפגוע בייצור החלב, או לנשים שיש להן מניעה רפואית
מנטילת אסטרוגן.
נשים אלו כוללות, בין היתר, נשים מעל גיל 35 שמעשנות,
נשים עם לחץ דם גבוה או נשים עם היסטוריה של קרישיות יתר.
האם שימוש ממושך בגלולות או בהתקן עלול לפגוע בפוריות שלי
בעתיד?
לא. מחקרים רפואיים נרחבים הוכיחו כי אמצעי מניעה הפיכים,
כמו גלולות, מדבקות, טבעות והתקנים, אינם פוגעים בפוריות
לטווח ארוך.
עם הפסקת השימוש, המערכת ההורמונלית חוזרת לפעילותה
הטבעית. במקרה של גלולות, הביוץ עשוי להתעכב מעט – ממספר
שבועות ועד חודשים ספורים – בעוד שלאחר הוצאת התקן,
הפוריות חוזרת לקדמותה באופן מיידי.
מה עליי לעשות אם פספסתי גלולה?
הפעולה תלויה בסוג הגלולה ובתזמון הפספוס.
ככלל, אם מדובר באיחור של פחות מ־12 שעות בגלולה משולבת,
יש לקחת את הגלולה מיד ולהמשיך כרגיל. במקרה כזה היעילות
נשמרת.
אם עבר זמן רב יותר, או שמדובר בגלולת פרוגסטרון בלבד,
שבה חלון הזמנים קשיח יותר, יש ליטול את הגלולה שנשכחה
ולהשתמש באמצעי מניעה נוסף, כמו קונדום, במהלך שבעת הימים
הבאים.
בכל מקרה של ספק, מומלץ לעיין בעלון לצרכן או ליצור קשר
עם המרפאה.
